בחלומי אני מהלכת בהדר הכרמל ומגיעה לרחוב הילל 3. לבית בו גדלתי.
אני מחפשת את נירה הקטנה - את ילדותי המאושרת.
מתבוננת בבתים מסביב וזוכרת את צהלות השכנות המשוחחות זו עם זו תוך שהן חובטות בשטיחים - "מרפסת מול מרפסת".
נזכרת ביום הכביסה - החגיגה הגדולה כאשר ג'מילה הכובסת מולכת על הכביסה הרוחשת בסיר הענק ושירת הפרימוס.
ריח העמילן והניקיון גורמים לי לשכרון חושים.
חולמת על אמא הנהדרת שלי - אנו נחות חבוקות אחרי מקלחת צוננת של יום קיץ ואני נושמת את חום גופה וליבה.
הולכים לקנות נעליים "בנעלי פרפר" ואני חשה במתיקות האופפת אותי כאשר הנעל החדשה נוגעת בכף רגלי.
ובריינה התופרת ההופכת והופכת במעיל הישן של אבא או סבתא ותופרת לי מחלצות ממנו.
וזוכרת את האחד במאי בחיפה, אני נישאת על כתפי אבא, הכל צבוע באדום וארגמן של הדגלים והדמעות החונקות את גרונו של אבא כשהוא שר את האינטרנציונל.

 

וזו היא ארץ ישראל שלי וזוהי חיפה שלי.
                       וכל שנותר הוא געגוע וחלום ילדות